<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תפ"ד</h1>
<h2>דף מה:</h2>
זה חידש רבינו תם מאלו טרפות. עד היכן חוט השדרה עד בין הפרשות. כך שם מקום הבשר כמו שקורין בכנפי העוקץ. דאי לא תימא הכי ליפשוט ללישנא עד ולא עד בכלל דכי פרשה עד דכשירה הוה ליכא למימר עד הפרשה. אייתי ליה גדי שמן. האי בליעה טפי. חתכו ולא מצא פרשות דאין יוצאין מתוך החוט אלא יניקתם חוץ לעצם. על בסמוך אינם ניכרין. אלא בבינוני במקום צומת הגידין בעוף לא מינכרי כולי האי. וכמו שתי וערב דכנפי העוקץ. אמ' ליה תא אגמרך כשתצמצם בבינוני כנגדו בשמן ובכחוש תדע דינו. עד אחת כו'. פי' עד בין ראשונו'. עד ועד בכלל. לאורך החוט עד השנייה. דבין קרי לאורך השדרה ולא מימין ולשמאל עד פרשה שנייה טריפה. ואי עד בין הפרשות שנייה שמע שמואל מרבותיו עד פרשה שלישית טריפה. או עד ולא עד בכלל אורך חוט שבין ראשונה לשנייה אם נפסק כשירה. ואי שנייה שמע שמואל שבין שניה לשלישי' כשרה. בעי רב פפא אם תמצי לומ' עד ולא עד בכלל פי פרשה מהו. מעט אורך החוט שכנגד עובי הפרשה. אי נמי (מ)משמע עד בין הפרשות מסוף עובי הפרשה וכי בשנייה (אמר) [אי] שמואל שנייה שמע כנגד הפרשה טריפה. אבל מפרשה עצמה פשיטא לא מיטרפא דעיקר החוט כנגד הפרשה כשר כ"ש הפרשה (וודאי) [ואי] עד ועד בכלל פשיטא דפי פרשה טריפה. דהא עד שנייה או שלישית טריפה ומן התחתונה נמי אי עד ועד בכלל פשיטא ליה דפי פרשה טריפה דהכל בכלל עד ועד בכלל. פרשה עצמה מהו. שהרי היא כנגד אורך החוט דמיטרפא ביה שיגע לשיעור שנייה. ת"ש הפרשה נידון כבשר כו' ופי פרשה אינו שם אבר אלא האמוראים מדקדקים ומחלקים. פי פרשה עובי החוט שכנגד הפרשה. שהרי פירשתי שהחוט פשוט ואין חוטין נמשכין ממנו. פוק וחזי. כך פירש רבינו תם זצ"ל.
